בעת גירושין של בני זוג, עליהם להסדיר מגוון רב של נושאים. תחילה, עליהם להתגרש. לשם כך יש פרוצדורה מסוימת. בנוסף, עליהם להסדיר מספר נושאים שמהווים חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין, החל מסוגיית זמני השהות של הילדים המשותפים והאחריות ההורית, ועד לענייני מזונות ילדים, ולעיתים גם מזונות אישה. כמו כן, על בני זוג הנמצאים בהליך גירושין, להסדיר את חלוקת הרכוש בגירושין. במאמר זה נסביר תחילה את הבסיס להליכי גירושין בישראל. אחר כך נסקור את הדין לגבי חלוקת רכוש בגירושין, נסביר מהו הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ז – 1973, וכן מהם החריגים להסדר זה. עוד נסביר מה ההבדל בין הסדר איזון המשאבים, לבין חזקת השיתוף.
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ידע וניסיון.
הליכי גירושין בישראל – רקע כללי:
במדינת ישראל, גירושין ונישואין נערכים לפי הדין העברי–דתי. כלומר – בני זוג שרוצים להתגרש, צריכים להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. לצד זאת, לבית הדין יש סמכות גם לעסוק בתביעה למזונות, אך אין לו סמכות לדון בתביעות הנוגעות להסדרי שהות של ילדים, וגם בתביעות רכוש. המקרה היחיד שבו יש לבית הדין סמכות לעסוק בתביעות אלו, הוא כאשר מוגשת תביעת גירושין שכורכת אליה גם את תביעות הרכוש והסדרי השהות.
במקביל, בתחום המשפחה ישנו גם בית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך לעסוק בכל תביעה שנוגעת לתחום המשפחה, למעט תביעות לגירושין ונישואין. לבית המשפט לענייני משפחה, אפשר להגיש תביעות למזונות, הסדרי שהות וחלוקת רכוש. כך שלא אחת, מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ובמקביל תביעות רכוש, הסדרי שהות ואף מזונות – לבית המשפט לענייני משפחה.
חלוקת רכוש בין בני זוג:
חלוקת רכוש בישראל נערכת לפי חוק יחסי ממון. האחרון קובע ברירת מחדל שנקראת הסדר איזון משאבים. ההסדר קובע כי בעת גירושין, כל הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה, למעט – קצבת אלמנות, נכות, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, וכן רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין. מעבר לכך, כל הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג באופן שווה. זו ברירת המחדל של חוק יחסי ממון.
כיצד ניתן לחלוק על הסדר איזון המשאבים?
על הסדר איזון המשאבים ניתן לחלוק בשתי דרכים. הדרך האחת – הסכם ממון. בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון ולקבוע חלוקה שונה מהסדר איזון המשאבים. במידה ומדובר בהסכם שאושר על ידי בית המשפט, הוא זה אשר יחייב את בני הזוג בעת הגירושין. הדרך השנייה – לבקש מבית המשפט חלוקה שונה מהסדר איזון המשאבים, בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון. מדובר במקרים חריגים שבהם בית המשפט יכול לסטות מהסדר האיזון, אך נדרשות נסיבות מיוחדות.
חזקת השיתוף:
בפסיקה קיימת חזקה שנקראת חזקת שיתוף. נסביר – גם אם חל הסדר איזון משאבים, וגם אם יש סוגי רכוש שמוחרגים לפי חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים, עדיין אפשר לטעון לחזקת שיתוף ברכוש שמוחרג מחוק יחסי ממון. דהיינו, אם למשל יש דירת מגורים ששייכת לאחד מבני הזוג והיא לא ברת איזון לפי חוק יחסי ממון, היא עדיין יכולה להיות ברת שיתוף מכוח חזקת השיתוף.
חזקת השיתוף קובעת שאם הוכח שבמהלך חיי הנישואין הייתה כוונת שיתוף ואכן היה שיתוף ברכוש מסוים, הדבר מלמד על כוונה של שיתוף, ולכן ניתן לטעון לחלוקה שווה גם ברכוש שמוחרג מחוק יחסי ממון. למשל, אם יש דירת מגורים ששייכת לאחד מבני הזוג, אבל גם בן הזוג השני השקיע בשיפוצים, והכסף מהשכרת הנכס הופקד לחשבון משותף והיה בו שימוש משותף, הרי שאז ניתן לטעון לשיתוף בדירת המגורים מכוח חזקת השיתוף. לכן, חשוב מאוד להסתייע בעורך דין משפחה בעת הצורך.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בחלוקת רכוש בין בני זוג. תחילה הסברנו את הבסיס לגירושין בישראל, וכן את הפער בין הדין הדתי–עברי לבין המשפט האזרחי ואת סמכויות השיפוט. בהתאם, הסברנו מה הדין לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג לפי חוק יחסי ממון, וכן פירטנו שברירת המחדל תהיה תמיד חלוקת רכוש שווה, אלא במקרים מיוחדים. כמו כן, הצגנו את האפשרות לחלוק על הסדר איזון המשאבים. לבסוף הסברנו מהי חזקת השיתוף שעדיין חלה במשפט הישראלי, במקביל להסדר איזון המשאבים. נעיר כי אנו תמיד ממליצים להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.
