תחום הירושות והצוואות נוגע כמעט לכל אחד מאיתנו, משום שבשלב מסוים בחיים, אין אדם שאין לו נגיעה כלשהי לירושה וחלוקת עיזבון, בין אם מדובר בהורים, אחים ועוד. לכן, תחום הירושות והצוואות הוא חשוב מאוד לכולנו ומתבקש להכיר את פרטיו, לפחות באופן כללי. כך נעשה במאמר שלהלן, מפיו של עורך דין ירושה בעל ידע וניסיון. נסביר מה הדין בישראל לגבי ירושות וצוואות, מה ההבדל בין ירושה לפי דין לבין צוואה, וכן מהן הסמכויות בתחום הירושות והצוואות. נעיר כי מטרת המאמר היא לתת לכם הקוראים ידע כללי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין ירושה בעל ניסיון.
עקרונות בדיני הירושות והצוואות:
בישראל, דיני הירושות והצוואות מפורטים בחוק שנקרא חוק הירושה, התשכ"ה – 1965. חוק זה הוא בעצם הקודקס השלם בתחום, והוא כולל הוראות רבות. תחילה, הוא קובע עקרונות יסוד בתחום הירושה (מיד נמנה אותם). בנוסף, חוק הירושה קובע את הסמכויות בתחום (ששמורות לבית המשפט לענייני משפחה וגם לרשם הירושה). חוק הירושה גם קובע כיצד מחלקים ירושה, בין אם לפי ברירת מחדל הקבועה בחוק או בין אם באמצעות צוואה. חוק הירושה גם קובע את הדין לגבי התנגדות לירושה או צוואה וכן מימוש ירושה וצוואה.
באשר לעקרונות היסוד, חוק הירושה קובע, כי הורשה תיעשה או לפי דין, או לפי צוואה. כמו כן, חוק הירושה קובע כי כל אדם כשיר להוריש, וכל אדם כשיר לרשת אלא אם נשללה הכשרות לפי חוק או לפי צו שיפוטי. בהתאם, חוק הירושה שולל מאדם שניסה להתנקש באדם אחר כדי ליהנות מהירושה שלו, את הזכות לקבל את הירושה. חוק הירושה גם קובע את עיקרון ההסתלקות, דהיינו אדם שזכאי ליהנות מעיזבון (עיזבון הוא מסת הרכוש של המנוח), יכול להודיע בכתב שהוא מוותר על זכותו, ובמילים משפטיות – להסתלק מירושה.
צוואה או ירושה לפי דין – הסבר:
כאמור, הורשה יכולה להיערך או לפי דין או לפי ירושה. נסביר:
ירושה לפי דין: סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה, העיזבון שלו יחולק באופן שווה בין ילדיו לבין בן או בת זוגו. במידה ולא היו לו ילדים או בן או בת זוג, אזי העיזבון יועבר להוריו או לאחיו בהתאם לקרבה. אם אדם נפטר ערירי, הרי שאז העיזבון שלו יועבר למדינה.
צוואה: צוואה יכולה להיערך בכתב. היא יכולה להיערך בפני עדים (מדובר בצוואה בכתב שנערכת בפני שני עדים). צוואה יכולה גם להיערך באמצעות רשות משפטית (הפקדה של צוואה או הקראתה לפרוטוקול). במקרים חריגים צוואה יכולה להיערך בעל פה (רק אם אדם גוסס, וגם אז עליו להקריא את צוואתו בפני שני עדים, שצריכים להפקיד את זיכרון הדברים שערכו, אצל רשם הירושה).
סמכויות שיפוט בתחום הירושות והצוואות:
כאשר אדם נפטר, כדי לממש את הירושה שלו או את הצוואה, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. דבר הבקשה יפורסם בעיתונים, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד לצו הירושה או לצו קיום הצוואה.
הסמכות לאשר את צו הירושה או קיום הצוואה, שמורה לרשם הירושה – שהוא עובד ציבור במשרד המשפטים, עם סמכויות מעין שיפוטיות. לצד זאת, יש מקרים שבהם רשם הירושה לא יכול לאשר צו מבין המוזכרים, ואז יש סמכות רק לבית המשפט לענייני משפחה (למשל – אם מדובר בצוואה בעל פה שבגינה מבוקש צו קיום צוואה). כך, במידה ומוגשת התנגדות לצו ירושה או קיום צוואה, הרי שאז רשם הירושה מחויב להעביר את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע בנדון.
ערעור על צוואה:
ערעור על צוואה או ירושה, הוא בעצם הגשת התנגדות לצו, לרשם הירושה, כאשר האחרון מעביר את ההתנגדות לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. למשל, במקרים שבהם מישהו מתנגד לצו ירושה, בטענה להשפעה בלתי הוגנת, כפייה או מרמה, הרי שאז הוא יכול להתנגד לצו, והדיון יתברר בבית המשפט. אם ההתנגדות מתקבלת, בית המשפט יכול לבטל את הצו או לשנות אותו. אם ההתנגדות נדחית, הרי שאז יינתן צו ולאחריו ניתן יהיה לממש ירושה או צוואה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו ברקע ובפירוט כללי של דיני הירושה בישראל. הסברנו כי דיני הירושה מפורטים בחוק הירושה, שמהווה את הקודקס השלם בתחום. הסברנו מה ההבדל בין ירושה לצוואה, וכן פירטנו כיצד מממשים ירושה או צוואה. עוד הסברנו מהן סמכויות השיפוט בתחום הירושות והצוואות, וכיצד אפשר לערער על ירושה או צוואה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין ירושה בעת הצורך.
