דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל, מפורטים בחוק שנקרא חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מפרט את כל העקרונות בדיני הירושה, את סמכויות השיפוט בתחום, וכמובן את הכללים והשחקנים בתחום. בין היתר, קובע חוק הירושה, מי רשאי להוריש, מי רשאי לרשת, כיצד מורישים עיזבון (כלומר – מסת הרכוש של מנוח), ומה הדין לגבי צוואה לפי דין או ירושה לפי צוואה. עוד קובע חוק הירושה, כיצד ניתן לממש ירושה, ומהו הדין לגבי ערעור על צוואה. במאמר שלהלן נעסוק בעקרונות של חוק הירושה, ונפרט כל מה שחשוב לדעת בתחום. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין ירושה.
עקרונות בדיני ירושות וצוואות:
כאמור, חוק הירושה הוא הבסיס לדיני הצוואות והירושות בישראל. חוק הירושה כולל מספר עקרונות שכדאי להכיר. הבה נמנה אותם.
חוק הירושה נפתח בכך שירושה נעשית או לפי חוק או לפי צוואה. לפי חוק – הכוונה היא לפי דין, על פי ברירת המחדל המפורטת בחוק הירושה (שעליה נסביר בחלק הבא). כמו כן, חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי להוריש וכל אדם רשאי לרשת, אלא אם ישנה הגבלה חוקית או משפטית. חוק הירושה גם קובע כי אדם לא יוכל לרשת אדם אחר, אם הורשע בהתנקשות בו או בהסתרת הצוואה, כדי ליהנות מהצוואה.
כמו כן, חוק הירושה קובע כי כל אדם שזכאי ליהנות מירושה, יכול להסתלק מירושה, דהיינו – יכול לוותר על חלקו, ובלבד שעשה כן בכתב.
בנוסף, חוק הירושה, מקנה את סמכויות השיפוט לבית המשפט לענייני משפחה, וגם לרשם הירושה. האחרון הוא נציג ממשרד המשפטים, אשר מוסמך לאשר צוואה או ירושה לפי דין, והוא גורם חשוב מאוד בתחום הירושות והצוואות.
ירושה לפי דין:
סעיף 10 לחוק הירושה, קובע כי אדם שנפטר ולא הותיר אחריו צוואה, יחולק רכושו לפי דין. ברירת המחדל החוקית היא, שבעת מותו של אדם ללא צוואה, מחצית מעיזבונו (כל הרכוש שלו) תועבר לילדיו ומחצית לבן או בת זוגו (עם הוראות לגבי זכות בן או בת הזוג להמשיך להתגורר בבית המשותף שלהם). אם אדם נפטר ללא צוואה, ללא בן או בת זוג וילדים, אזי קיים עיקרון מעגליות, כלומר – העיזבון יחולק להוריו או לאחיו בהתאם לקרבה וכך הלאה. אם אדם נפטר ללא כל קרוב משפחה (ערירי), הרי שאז עיזבונו יועבר למדינה.
ירושה לפי צוואה:
הדרך השנייה לחלק עיזבון, היא באמצעות צוואה. צוואה (מלשון ציווי) היא מסמך שבמסגרתו המנוח מצווה כיצד תחולק ירושתו. צוואה יכולה להיערך בארבע דרכים, כדלקמן:
צוואה בכתב: זו הצוואה השכיחה ביותר. מדובר במסמך שנכתב על ידי המנוח, אשר חתום על ידו וגם נושא תאריך, אשר בו הוא מורה כיצד יחולק עיזבונו.
צוואה בפני עדים: זו צוואה בכתב, שכוללת תאריך וחתימת המנוח וכן חתימה של שני עדים שנכחו בעת עריכת הצוואה.
צוואה בפני רשות: זו צוואה שנערכת באמצעות הפקדה אצל רשם הירושה, או באמצעות הקראת ההוראות הרלוונטיות לפרוטוקול של בית המשפט או בית דין דתי.
צוואה בעל פה: זו צוואה שנקראת צוואת "שכיב מרע". היא יכולה להיערך רק אם אדם גוסס, או סבור שהוא גוסס. היא נמסרת על ידי המצווה בעל פה, בפני שני עדים. שני העדים צריכים לערוך זיכרון דברים של הצוואה, ולהפקיד אותו אצל רשם הירושה בהקדם. במידה ואדם לא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה בעל פה, הרי שהיא בטלה מאליה.
ערעור על צוואה או ירושה לפי דין:
כאשר אדם נפטר, אזי כדי לממש את העיזבון, יש לפנות לרשם הירושה, בבקשה לצו ירושה. אם אין צוואה, אזי הירושה נעשית לפי דין. לחלופין, אם מדובר באדם שהותיר אחריו צוואה, הרי שאז יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. ההוראות דומות למדי, כאשר לאחר הגשת הבקשה, הדבר יפורסם בעיתונות, ולאחר פרק זמן יינתן צו ירושה או צוואה.
במידה ומוגש ערעור על צוואה או על צו ירושה, הרי שאז הדיון בערעור (המינוח החוקי הוא – התנגדות לצו) ייערך בפני בית המשפט לענייני משפחה. האחרון יכול לבטל את הצו או לתקן אותו וכו'. במידה וההתנגדות נדחית, ניתן צו כדין.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני ירושות וצוואות, הסברנו מה העקרונות הבסיסיים בתחום, מה ההבדל בין ירושה לפי דין, לבין ירושה לפי צוואה, וכן כיצד מערערים על צוואה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – להיעזר בעורך דין דיני משפחה.
