לרוב, כאשר אנו עוסקים בפירוק שותפות, אנו מעריכים שמדובר בשותפים שהקימו יחדיו עסק שלא צלח, או בחברים שרכשו דבר מה יחדיו, או פשוט בשותפות עסקית. אבל האינטואיציה שלנו לא ממש מדויקת, משום שפירוק שותפות הוא מונח שרלוונטי גם במערכת יחסים בין בני זוג או בין בני משפחה (למשל – אחים שיורשים דירת מגורים מהוריהם). במאמר שלהלן נעסוק בפירוק שותפות ובפרט בפירוק שותפות בין בני משפחה (לרבות בני זוג). נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מה המשמעות של פירוק שיתוף?
למעשה, המונח פירוק שיתוף, כשמו כן הוא – פירוק של שותפות בין שני אנשים. כאמור, שותפות יכולה להיות מסחרית בין שני שותפים למסעדה, או בין שותפים לחברה מסחרית. מנגד, פירוק שותפות הוא גם בין בני זוג, לרבות בני משפחה (כגון אחים שרוכשים או יורשים נכסים). כאשר מדובר בבני זוג, שהם שותפים לחיים ולרוב גם שותפים לנכס משותף, הרי שאז יש לפרק את השותפות. פירוק השותפות יכול להיות בהסכמה, ואז בעצם אין מחלוקת ואין הליך מיוחד או מורכב (למעט אישור ההסכם בעת הצורך). לעומת זאת, כאשר בין בני הזוג אין הסכמה על פירוק השותפות, אזי עולה הצורך לעתור לבית המשפט בתביעה לפירוק שותפות. על כך – בחלק הבא.
מתי יש צורך בהגשת תביעה לפירוק שותפות?
כאמור, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם להסדיר את שאלת הרכוש המשותף שלהם. לשם כך קיים חוק ייעודי שנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג" משנת 1973. לא אחת יש לבני הזוג רכוש משותף בדמות נכס מגורים, דהיינו – דירת מגורים. אם בני זוג רוצים לחלק את דירת המגורים, יש להם את האפשרויות הבאות: בני הזוג יכולים להעמיד את הדירה למכירה, ופשוט ליהנות ולחלק את הכסף שנשאר מהחלוקה, וכך בעצם נערכת החלוקה של הבית, בהסכמה וללא בעיות מיוחדות. האפשרות האחרת היא במקרה שבו אין בין בני הזוג הסכמה, או לדוגמא בין אחים שיורשים מהוריהם נכס מגורים, ואז יש להגיש לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.
בתביעות מהסוג הזה, בית המשפט לא מכריע בעניינים נלווים אחרים של בני הזוג ובמחלוקות ביניהם, אלא פשוט מורה על חלוקת הנכס, תוך מינוי של כונס נכסים. האחרון הוא בעצם הזרוע הארוכה של בית המשפט והוא זה אשר אמון על מכירת הנכס וחלוקת ההון שמתקבל עקב החלוקה. את שכרו גובה הכונס נכסים ממכירת הדירה.
חשוב להעיר כי לעיתים חוסר הסכמה בין צדדים ניצים (בין אם אלו אחים או בני זוג) למכירת נכס, נובע גם ממחירו, או מעניינים אחרים שלא קשורים כלל לשאלה הכלכלית של מכירת הנכס. בדיוק לשם כך נועד ההליך של פירוק שותפות. ככלל, תביעה מסוג זה, תתברר בבית המשפט לענייני משפחה.
כמה מילים על ההיבטים המשפטיים:
חלוקת רכוש במקרקעין, היא עניין שמוסדר בחוק המקרקעין משנת 1968. שותפות במקרקעין היא דבר שמפורט בחוק זה, אשר מתווה גם מספר הוראות חשובות בנושא. בהתאם לחוק, קיימת למשל זכות ראשונים, דהיינו יש לאפשר לצדדים זכות קדימה לרכישת הנכס או החלק היחסי. כמו כן, ניתן לקיים הסכמה לגבי מכירת המקרקעין, ובלבד שזו תהיה בכתב. במידה וקיים סירוב של אחד השותפים למכירת נכס, איז בהתאם לחוק המקרקעין, לצד האחר עומדת הזכות להגיש תביעה לפירוק שותפות.
מה כדאי לעשות אם אין הסכמה על מכירת הנכס?
בדרך כלל, כאשר אחים או בני זוג או שותפים שהם בני משפחה, לא מגיעים להסכמה על מכירת נכס משותף, חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה. ככלל, דרך המלך היא להגיע להסכמה באמצעות גישור בין הצדדים אצל עורך דין גישור גירושין. עם זאת, במידה ואין הסכמה והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה גם באמצעות סיוע של צד שלישי, אין מנוס אלא לפנות לבית המשפט בתביעה לפירוק שותפות.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בפירוק שותפות במקרקעין. הסברנו כי פירוק שותפות הוא דבר שלא אחת מתקשר גם לבני משפחה, בין אם מדובר באחים או בני משפחה אחרים שנמצאים במחלוקת לגבי נכס מקרקעין. כמובן שזו מחלוקת שיכולה להיות בין שותפים עסקיים. כמו כן, פירטנו מה הדין בנושא פירוק שותפות. את המאמר נסיים בהמלצה להתייעץ עם עורך דין משפחה בעת הצורך.
