צוואות וירושות במשפט הישראל, מוסדרות בחוק שנקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965. החוק הזה מהווה קודקס שלם של כל דיני הירושה בישראל. נציין כי דיני הירושות הם דבר מורכב, משום שהתחום כולל רבדים רבים שכדאי וחשוב להכיר, וכמובן חשוב להיות מלווה בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון.
במאמר זה ננסה לפשט מעט את תחום הירושות והצוואות. נסביר מהם העקרונות בדיני הירושה בישראל, כיצד מחלקים עיזבון של אדם שנפטר (עיזבון הוא כל הרכוש של אדם שנפטר), וגם מה ההבדל בין ירושה לפי דין לירושה לפי צוואה. כמו כן, נתאר את השחקנים בתחום הירושה בישראל. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ידע וניסיון.
עקרונות בדיני ירושות בישראל:
כאמור, חוק הירושה מתווה את כל ההוראות הרלוונטיות בנושא במשפט הישראלי. חוק הירושה קובע מספר עקרונות יסוד. העיקרון הראשון והבסיסי הוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו (כאמור – כל הנכסים שלו בחייו) עובר ליורשיו. עיקרון נוסף הוא כי הורשה יכולה להיעשות – או באמצעות צוואה, או לפי דין.
חוק הירושה גם קובע הוראות הנוגעות לכשרות לרשת אדם. למשל – חוק הירושה קובע כי מי שניסה להתנקש או התנקש בחייו של אחר, כדי ליהנות מפירות הירושה, לא יהיה כשיר לרשת. בנוסף, ישנה הוראה שקובעת זכות הסתלקות, כלומר – יורש רשאי להסתלק מירושה, דהיינו – לוותר על ירושה, בהודעה בכתב.
ישנם עוד עקרונות והוראות חשובות בחוק הירושה, אך כמובן שלא נצליח לסקור את כולם במאמר זה.
השחקנים המשפטיים בתחום הירושות והצוואות:
בתחום הירושות ישנם שני שחקנים עיקריים. האחד הוא רשם הירושה. הוא אמון על רישום ירושות וצוואות, והוצאת צווי ירושה או צוואה. במקרים מסוימים הוא אינו מוסמך להעניק צו ירושה או צו קיום צוואה, ואז עליו להפנות את ההחלטה לבית המשפט לענייני משפחה. בהתאם, השחקן השני בדיני הירושות והצוואות, הוא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון הוא הגורם השיפוטי שפוסק במחלוקות הנוגעות לירושות וצוואות, וגם בהתנגדויות לצוואות או צווי ירושה ועוד.
כמו כן, אפשר לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה גם מבית דין דתי, אך הדבר חייב להיעשות בהסכמה של כל המעורבים, שכן לבית דין דתי אין סמכות קבועה בדין לעסוק בענייני ירושות וצוואות.
ירושה לפי דין וירושה לפי צוואה:
כאמור, הורשה יכולה להיעשות או לפי דין או לפי צוואה. הבה נסביר:
ירושה לפי דין, היא ברירת המחדל שקבועה בסעיף 10 לחוק הירושה. נסביר: כאשר אדם נפטר ולא מותיר אחריו צוואה, אזי ילדיו יקבלו מחצית מהעיזבון ובן או בת זוגו את המחצית השנייה. במידה ולא היו לו ילדים ולא בן/בת זוג, הרי שעיזבונו יועבר להוריו או אחיו בהתאם לסדר הקירבה. אם אדם נפטר ערירי, הרי שעיזבונו יועבר למדינת ישראל (במידה ולא הייתה צוואה). כלומר, ירושה לפי דין היא ברירת מחדל אשר אפשר להתנות עליה באמצעות עריכת צוואה.
ירושה לפי צוואה, חוק הירושה קובע כי צוואה תיערך או בכתב, או בפני עדים, או בפני רשות ציבורית, או בעל פה במקרים חריגים של אדם גוסס (ואז הצוואה בטלה בתוך חודש אם האדם לא נפטר). במידה והצוואה נערכה כדין, הרי שאז הוראות הצוואה תחייבנה. מומלץ להיעזר בעורך דין ירושה, לצורך עריכת צוואה.
כיצד מממשים עיזבון של מנוח?
לאחר מותו של אדם, אם ישנה צוואה, הרי שיש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה. לאחר פרסום הדבר ובהיעדר התנגדויות, הרי שיינתן צו קיום צוואה. אם אדם נפטר ללא צוואה, יש לפנות לרשם הירושה ולבקש צו ירושה, כאשר התנאים והדרישות הינם זהים לדרישות לצו קיום צוואה.
לצדדים שלישיים יש זכות להתנגד לצו ירושה או צו קיום צוואה. אם מוגשת התנגדות, היא תידון בפני בית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני הירושות והצוואות בישראל. סקרנו את חוק הירושה וכן פירטנו מהם העקרונות הבסיסיים בדיני הירושה בישראל. תיארנו מי הם השחקנים בתחום הירושה, דהיינו – רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה. בנוסף הסברנו כיצד מורישים לפי חוק הירושה, דהיינו – לפי דין או לפי צוואה. עוד פירטנו כיצד אפשר לממש עיזבון, כלומר – באמצעות צו ירושה או צו קיום צוואה. נעיר כי מדובר בתחום סבוך, ולכן תמיד מומלץ להיעזר בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון משפטי.
